בתיה אשורי, עורכת דין משפחה וירושה

לקביעת פגישת יעוץ ללא תשלום התקשרו עכשיו: 052-4545555

 

 

רחוב אחד העם 27, תל אביב
טלפון: 03-5608877
, 052-4545555

 

מאמרים בנושא דיני משפחה
דיני משפחה צור קשר גירושין מזונות ילדים רכוש צוואות וירושות ידועים בציבור משמורת הסכמים במשפחה סרטוני וידאו
מאמרים חדשים בנושא דיני משפחה
גירושין ללא הסכמה - תביעת גירושין מהם גירושין ללא הסכמה? מהן עילות גירושין ללא הסכמה? כיצד ניתן ...
התנגדות לצוואה כיצד אפשר להגיש התנגדות לצוואה? מהן העילות אשר בגינן מקבל בית ...
בית הדין הרבני ...
שאלות ותשובות בנושא דיני משפחה
מהי התקופה המינמאלי לשיתוף ברכוש ידועים בציבור? האם ניתן לתבוע חלוקת רכוש גם בין בני זוג ידועים בציבור ומהי התקופה ...
תוקף הסכם מתנה אשר לא נחתם ואחד הצדדים נפטר האם הסכם מתנה אשר לא נחתם בין בני משפחה, ואחד מהצדדים להסכם הלך ...
האם בית המשפט יורה על קיום הסדרי ראיה עם סבא וסבתא? האם סבא וסבתא יכולים לדרוש מבית המשפט הסדרי ראיה עם הנכדים כאשר ...

אלימות במשפחה - תלונות שווא

נשים רבות בישראל סובלות מדי שנה מאלימות במשפחה. על פי נתונים אשר התפרסמו לאחרונה במסגרת היום הבינלאומי לציון המאבק באלימות כנגד נשים, עולה כי מדי שנה מתלוננות כ-10,000 נשים בישראל על אלימות במשפחה (!), וההערכות מדברות אף על כ-10% מנשים אלה הסובלות מאלימות במשפחה על בסיס קבוע. על מנת להיאבק בתופעה קשה זו, פועלות רשויות החוק, וביניהן בתי המשפט והמחוקק, על מנת למגר תופעה זו. סעיפים בחוקים הרלבנטיים שונו, נקבעו עונשי מינימום, נוהלי חקירות משטרה רועננו ונעשו עוד שורה של פעולות על מנת לסייע במאבק באלימות זו. 

עם זאת, לצד פעילות מבורכת זו, התפתחה בישראל גם תופעה נגדית, קשה לא פחות. מדובר בנשים אשר מנצלות את "רגישות" החוק לאלימות במשפחה, ומגישות תלונות שווא כנגד בני זוגן. לא אחת נתפסות נשים בתלונות כזב, תלונות אשר גורמות לנזקים לגבר, בין אם נזקים מיידים (הרחקה מביתו, פגיעה ביחסיו עם ילדיו, השמתו במעצר, חקירתו בתחנת המשטרה ועוד), ובין אם עסקינן בנזקים עתידיים (לדוגמא, במסגרת דיונים עתידיים בנוגע למשמורת הילדים). כיצד אפוא מתמודדים עם תלונות שווא אלה?

 

להיזהר מראש

 

המונח "אלימות במשפחה" איננו מושג המקפל בתוכו אלימות פיסית גרידא. אלימות זו יכולה להיות גם אלימות מילולית, שבירת חפצים, איומים שונים וכדומה. אי לכך, במידה ומערכת היחסים בין בני הזוג איננה זורמת על מי מנוחות, חשוב להימנע מהתפרצויות שונות ומומלץ לעשות את המקסימום על מנת לשמור על קור רוח (גם במצבים קשים במיוחד). כאמור, החוק מכיר בשורה של מעשים העונים להגדרה של "אלימות במשפחה", אף אם לא היה כלל מגע בין הפוגע לנפגע. לאמור, גם מעשים אלה עלולים להוות עילה לנקיטת צעדים כנגד הבעל ויש בהם כדי ליצוק תוכן בטענותיה העתידיות של האישה.  

מהמועד שבו החלו הצדדים בהליכים משפטיים מומלץ כי  "יופרדו הכוחות" , במידת האפשר מומלץ לבעל לעזוב את הבית כדי למנוע תלונות שווא שלאחר מכן ההתמודדות עימן הינה קשה ביותר . 

 

כיצד יש להתנהל?                          

 

במידה והוגשה כנגדכם תלונת שווא בגין אלימות במשפחה, מומלץ לפנות בהקדם לעורכי דין מטעמכם.  חשוב לשקול את צעדיכם מתוך חשיבה מושכלת וללא צעדים אימפולסיביים מיותרים (אשר בדרך כלל גורמים ליותר נזק מתועלת). כמו כן, פגיעה בבעל במסגרת תלונות בגין אלימות במשפחה נשמעות  בבית המשפט. אי לכך, במהלך הדיונים בבית המשפט יכול הבעל להתנגד לטענות העולות כנגדו - בדרך כלל במסגרת תביעה לצו הגנה -  ולהפריכן. חשוב לדעת כי בתי המשפט נוטים להאמין לנשים המעלות טענות בנוגע לאלימות במשפחה, ועל כן מומלץ כי הבעל יקבל ייעוץ משפטי ויתמוך דבריו בראיות ובעדים.

 

מעשה פלילי

סעיף 243 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, קובע כי אדם אשר מוסר ידיעה על עבירה לשוטר או מי שמוסמך להגיש תביעה פלילית, וזאת כאשר הוא מודע לכך שעסקינן בידיעה כוזבת, דינו מאסר שלוש שנים. במידה ומדובר בעבירה שהינה פשע, דינו של מוסר הידיעה הכוזבת הינו מאסר חמש שנים. החוק אף מוסיף וקובע כי העבירה הפלילית מתגבשת גם במידה ולא הוגשה תביעה פלילית בגין הידיעה. במידה ויעלה בידי הגבר להוכיח כי התלונה אשר הוגשה כנגדו התבססה על ידיעה כוזבת, ייתכן ויהיה מקום להגיש כנגד האישה כתב אישום פלילי באמצעות עו"ד פלילי.

 

פיצויים                                    

גברים רבים נאלצים להתמודד, על לא עוול בכפם, עם תלונות שווא בגין אלימות במשפחה המוגשות כנגדם על ידי בנות זוגם. במידה והדברים יתבררו כבלתי נכונים, יהיה הגבר רשאי להגיש כנגד האישה תביעת פיצויים בגין הנזקים אשר נגרמו לו כתוצאה מהגשת תלונת השווא. הלכה פסוקה היא כי הגשת תלונת שווא למשטרה, מתוך רשלנות או במתכוון. מטילה אחריות על מגיש הבקשה. סעיף 63 לפקודת הנזיקין קובע כי חבות בנזיקין קמה לתובע גם בהפרת חובה חקוקה. דהיינו, עבירה על סעיף 243 לחוק העונשין יכולה לעלות גם כדי הפרת חובה חקוקה המקימה זכות לפיצויים לנפגע. עילה נוספת העומדת לגבר במקרה זה קמה לאחרון מכוח חוק איסור לשון הרע. תלונת שווא עלולה לפגוע בשמו הטוב של הגבר, וזאת בשל הצגתו כאדם אלים כלפי אשתו. במקרים אלה, הגבר יכול לבסס תביעתו גם על חוק איסור לשון הרע. הלכה פסוקה היא כי "הבעת חשד שאדם ביצע עבירה פלילית, יש בה משום לשון הרע".

 

יש לכם שאלה בענייני אלימות במשפחה? זקוקים ליעוץ? פנו עכשיו באמצעות טופס יצירת הקשר בצד ימין למעלה או בטלפון : 03-5608877, 052-4545555 - ונשמח לעמוד לשירותכם.

 

Powerd by traffico LTD Powerd by winner-marketing