לפניות דחופות חייג/י: 052-4545555

רחוב אחד העם 27, תל אביב
טלפון: 03-5608877
, 052-4545555
 

מאמרים בנושא דיני משפחה
דיני משפחה צור קשר גירושין מזונות ילדים רכוש צוואות וירושות ידועים בציבור משמורת הסכמים במשפחה סרטוני וידאו
מאמרים חדשים בנושא דיני משפחה
בית המשפט לענייני משפחה בית המשפט לענייני משפחה הוא ערכאה משפטית ייחודית אשר נהנית מסמכות ...
התנגדות לצוואה כיצד אפשר להגיש התנגדות לצוואה? מהן העילות אשר בגינן מקבל בית ...
צוואה בכתב יד מהי צוואה בכתב יד? כיצד יש לערוך אותה כדין? מהן החובות החלות על ...
שאלות ותשובות בנושא דיני משפחה
הסכם לגבי ילדים מחוץ לנישואין כאשר האב אינו רוצה כל קשר ידידה שלי מעוניינת להביא ילדים לעולם מבלי להתחתן. הסכמתי לתרום ...
כיצד חושפים מסמכים רלבנטיים במסגרת תביעת רכוש? כיצד ניתן להוכיח שבן הזוג הבריח נכסים לפני הגירושין? האם בית המשפט ...
מזונות בבית המשפט לענייני משפחה לאחר תביעה לשלום בית האם אישה יכולה להגיש תביעה לשלום בית לבית הדין הרבני, לאחר שהוגשה ...

עיקרון טובת הילד

השיקול המרכזי העומד לנגד עיניו של בית המשפט בבואו לבחון סוגיות הנוגעות למשמורת ילדים הוא עקרון טובת הילד. עיקרון זה מביא את בית המשפט לבדוק בדקדקנות כל מקרה המונח לפתחו, תוך כדי היכנסות לעובייה של הקורה ובחינת הנסיבות לגופן. 

 

עקרון טובת הילד איננו עיקרון אשר מטרתו לקבוע מהי טובתו העכשווית של הקטין. פסיקה המבוססת על עקרון טובת הילד טומנת בחובה גם ראייה לעתיד. לאמור, בבחינת עקרון טובת הילד נבחנים שיקולים רבים, כגון רצון הילד, גילו, תכונותיו האישיות, שלומו הפיזי, ההשפעה עליו מצד גורמים נוספים, קשרי המשפחה של הקטין עם גורמים אלו ועמדתם של המבוגרים המעורבים בחייו של הילד. אחת הדרכים שבית המשפט בודק באמצעותן את עקרון טובת הילד היא מינוי מומחים וקבלת חווות דעת מקצועיות מטעמם. מומחים אלו יכולים להיות פסיכולוגיים, עובדים סוציאליים או בעלי מקצוע אחרים.

 

עקרון טובת הילד הוא עיקרון רחב אשר אפשר לפרשו במגוון רחב של דרכים. לפיכך בתי המשפט בוחנים מקרים אלו לגופם, תוך כדי התייחסות לכל ילד וילד. אמנם טובת הילד כוללת את שמירת גופו, נפשו ובריאותו ואת סיפוק צרכיו בתחומים אלו, אך מדובר בעיקרון הטומן בחובו גם רגשות, ערכים והשקפות. מיותר לציין כי הרגשות, הערכים וההשקפות מותירים לבית המשפט שיקול רב בבואו לבחון את עקרון טובת הילד.

 

ההבדל בין רצון הילד לטובת הילד

 

לא תמיד עקרון טובת הילד מתיישב עם רצון הילדים (גם לאחר שמיעתם בבית המשפט). בבחינת רצונו של הקטין מתייחס בית המשפט למגוון שיקולים בנוגע לילד, כגון גילו, התפתחותו השכלית, כושר ההבחנה והשיפוט שלו, השפעה לא הוגנת מצד אחד ההורים ונסיבות אובייקטיביות תלויות מקרה. מיותר לציין כי בתי המשפט מתייחסים שונה לילד רך בשנים, אשר העדפתו או רצונו בנוגע לאחד ההורים עלולים להיות תולדה של מצב רוח זמני, ובין ילד מבוגר בעל התפתחות שכלית בשלה אשר גיבש את רצונו בהתבסס על נתונים אמינים בחיו.

 

לדוגמה, במקרה אשר נידון לאחרונה בבית המשפט לענייני משפחה הוחלט כי קטינה נוצרייה תלמד בבית ספר לילדים נוצרים בעכו, ולא בבית ספר יהודי לאמנויות, למרות מכתב אשר כתבה הקטינה לשופטת ובה ביקשה במפורש את השארתה בבית הספר היהודי. במקרה זה ציינה השופטת כי קיימת חשיבות גדולה לחינוכה של הילדה בהתאם לתרבותה ולמסורתה, ורצונה להימנע מכך יפגע בה בעתיד. לעומת זאת, בית המשפט העליון - בפרשת וולף - העניק משקל רב לרצונה של קטינה בת 12 אשר הייתה מעוניינת להישאר בחזקת אמה.

 

קבלת החלטות מצד ההורים הנוגדות את עקרון טובת הילד

 

סוגיות העוסקות במשמורת ילדים בוחנות בין השאר את התנהלותם של ההורים כלפי ילדיהם. במילים אחרות, אם יעלה בידיו של צד אחד להוכיח כי הצד האחר פועל שלא לטובת הקטינים או מקבל החלטות שהוא פוגע בהן בקטינים תוך כדי העדפה עצמית, עלול הדבר לעמוד להורה זה לרועץ. יפים לכך דבריו של שופט בית המשפט העליון מישאל חשין: "התעלמות מטובתו של הקטין, החלטה בניגוד לטובתו או שלא בטובתו של קטין, הכרעה בעניינו של קטין תוך עירובו של שיקול זר, אי-מתן משקל ראוי לשיקול טובתו של הקטין - כל אלה יעירו ויעוררו את סמכותנו להתערבות בהכרעות-דין הבאות לפנינו".
 

Powerd by traffico LTD