גישור גירושין - גישור משפחתי חובה - ישוב סכסוך במשפחה

לקביעת פגישת יעוץ ללא תשלום התקשרו עכשיו: 052-4545555

 

 

רחוב אחד העם 27, תל אביב
טלפון: 03-5608877
, 052-4545555

 

מאמרים בנושא דיני משפחה
דיני משפחה צור קשר גירושין מזונות ילדים רכוש צוואות וירושות ידועים בציבור משמורת הסכמים במשפחה סרטוני וידאו
מאמרים חדשים בנושא דיני משפחה
מזונות זמניים לאישה מהם מזונות זמניים לאישה? אימתי פוסק בית המשפט מזונות זמניים עבור ...
הסכם לחיים משותפים בין ידועים בציבור אחת הדרכים המקובלות להסדרת מערכת היחסים בין בני זוג חד מיניים ...
מנהל עיזבון - תפקיד וסמכויות מהם תפקידיו של מנהל עיזבון? מהן סמכויותיו? אימתי ממונה מנהל עיזבון ...
שאלות ותשובות בנושא דיני משפחה
הפחתת מזונות ילד מורד בעקבות התססה של האם האם אב חייב לשלם דמי מזונות ילדים כאשר הילד מסרב לראותו וזאת משום ...
הכרה בבן זוג כידוע בציבור על בסיס טיוטת הסכם חיים משותפים בן זוגי הידוע בציבור נפטר לצערי הרב. כעת, יורשיו טוענים שאינני ...
סירוב להתגרש מצד האישה - האם אפשרי כפיית גט? אשתי מסרבת להתגרש ומעוניינת בשלום בית. האם אני יכול לכפות עליה ...

ישוב סכסוך במשפחה (גישור גירושין חובה) - הדין החדש

אפשר לומר שחוק הסדר התדיינות בסכסוכי משפחה הוא סוג של מהפיכה בכל הנוגע לסכסוכים בין בני זוג, והוא עשוי לתת פתרון מרבי בתחום זה. ההליך המתוכנן הוא קצר, כאשר במהלכו מקבלים בני הזוג יעוץ מטעמה של יחידת הסיוע המקצועית מטעמו של בית המשפט, ללא תשלום וללא הצורך לעמוד במשפט ארוך וקשה, כלכלית ונפשית, בו מוטחות האשמות ומבלי שיתנהל מאבק גירושין מר.

 

הליך זה הוא בגדר פריצת דרך של ממש בכל הנוגע לסכסוכי משפחה, ויש לו משמעות גדולה גם בנוגע להשלכות של גירושים וסכסוכים בין בני זוג על ילדיהם.

 

רקע על החוק:   

ייסוד החוק הוא בעקבות המלצת שתי ועדות ציבוריות שהקים שר המשפטים דאז. הועדה הציבורית האחת התנהלה בראשותו של סגן נשיא בית המשפט לענייני משפחה בר"ג, כב' השופט יצחק שנהב ואילו השנייה בניהולו של פרופ' דן שניט.

 

בין החברים בשתי הוועדות נמנו נציגים מבתי הדין הרבניים ומלשכת עורכי הדין וכן שופטים ומומחים בתחום המשפחה והגישור.

 

הועדות הגיעו למסקנה על סמך מחקרים, שיש להליכי גירושים השפעות קשות על מצב הנפשי והרגשי של הילדים, גם במהלך ההתדיינות שלאחר הגירושים, ובמיוחד כאשר ההליכים הופכים לאינטנסיביים ולוחמניים יותר ויותר.

 

החוק עבר גלגולים רבים. כבר בשנת 2006 גיבשה ועדת שנהב את מסקנותיה ואת המלצותיה להסדיר דיונים בסכסוכי משפחה באמצעות יישוב בגישור, בדרכי נועם ושלום.

 

בשנת 2014 הוגש חידוש בתזכיר, עם ההצעה לחייב בני זוג לפנות בבקשה ליישוב סכסוך כתנאי מוקדם להגשת תביעה בסכסוך משפחתי.

 

החוק נכנס לתוקף ביום 17.7.2016.

 

משמעות החוק היא רבה. בראש ובראשונה מדובר באיסור לפתוח בהליכי הגשת כתב תביעה. בפועל יבחרו בני הזוג היכן יגישו את הבקשה ליישוב הסכסוך ויינתנו להם ארבעים וחמישה יום לפתור אותו, או להחליט היכן לקיים את הסדר המחלוקת. במהלך תקופה זו לא יוכלו להגיש תביעות האחד כנגד השני.

 

במידה והסכסוך לא הגיע לידי פתרון במהלך תקופה זו, יוכל בן הזוג הראשון שפנה בבקשה ליישוב סכסוך להגיש תביעה ממשית בבית המשפט ובערכאה הרצויה לו, רבנית או בבית הדין לענייני משפחה.

 

משמעות החוק

עבור מומחים רבים לדיני משפחה, מדובר בהליך פורץ דרך שמטרתו להקל משמעותית על בני הזוג, באספקט הכלכלי והפסיכולוגי. זהו הסדר שכבר קיים במדינות רבות בעולם והוכיח את עצמו, למרות שבישראל, בשל המורכבות של המערכת המשפטית, הוא בגדר הוראת שעה ונכון לעכשיו הוגבלה תחולתו לשלוש שנים בלבד ונקבע שפעם בשנה יימסר דו"ח על ידי שר/ת המשפטים ושר הרווחה לוועדת חוקה, חוק ומשפט בכנסת.

 

התהליך:

כאמור, החוק מחייב את בני הזוג אשר מבקשים להגיש תובענה בהקשר של סכסוך במשפחה, להגיש לפני כן בקשה לישוב סכסוך. לאחר הגשת בקשה יהיה עליהם להשתתף בפגישת מהו"ת- מידע, היכרות ותיאום.

פגישה זו נערכת ביחידת הסיוע ליד הערכאה המשפטית. בפגיעה יוצע לשני הצדדים לנסות וליישב את המחלוקות ביניהם בהסכמה, כולל בדרך של גישור.

 

רק לאחר שנסיון ישוב הסכסוך לא צלח, או לא הושגה הסכמה בנוגע לחלק מהנושאים, ניתן יהיה להגיש תובענה בתוך תקופה קצובה לערכאה שיפוטית מוסמכת. את התובענה יגיש בן הזוג אשר הגיש את הבקשה ליישוב הסכסוך. אם לא יעשה כך במסגרת פרק הזמן הקצוב, יוכל להגיש תביעה גם הצד השני, לכל ערכאה שיפוטית, לבחירתו.

 

על מי חל החוק?

חוק יישוב סכסוך במשפחה חל על תביעה הקיימת בין בני זוג, בין הורים, או בין הורים לילדיהם. החוק עוסק בנושאים הבאים:

 

·         *נישואים וגירושים

·         *מזונות, מדור בן זוג, ילד או ילדה

·         *נושאים הנוגעים לילדים בתחום האפוטרופסות

·         *אמהות או אבהות לילד/ה

·         *יחסי ממון בין בני זוג, כולל תביעה כספית או של רכוש, שנובעת מהקשר בין השניים

·         *תביעות בעניין ביזיון בית משפט ואכיפת הסכמים

 

באילו מקרים לא יחול החוק?

במקרים הבאים לא יחול החוק על הצדדים בסכסוך:

 

·         *תביעה בין בני זוג לשעבר או בין ידועים בציבור

·         *תביעה בענייני ירושה

·         *תביעה בנושא חוק אמנת האג, העוסק בהשבת ילדים חטופים

·         *בקשות לאישור הסכם או בקשות לערעורים.

·         *אם הוגשה כבר בשנה שקדמה להגשת התביעה בקשה לישוב סכסוך בין הצדדים

·         *הליכים בהם המדינה משמשת כצד בסכסוך המשפחתי, כולל תביעת אבהות, הליכים למניעת אלימות במשפחה ולפי חוק מניעת הטרדה מאיימת.

 

בכל המקרים הללו לא יידרשו הצדדים לקיים הליך יישוב סכסוך. יחד עם הנאמר, עדיין יש לבית המשפט לענייני משפחה, כמו גם בית הדין הרבני, את הסמכות להפנות את הצדדים, בהסכמה, ליחידת הסיוע, יעוץ או גישור.

 

פגישות מהו"ת

כאמור, לאחר הגשת הבקשה לישוב סכסוך במשפחה, יוזמנו שני הצדדים ליחידת הסיוע שליד הערכאה השיפוטית, שם יתקיימו ארבע פגישות מהו"ת (מידע, היכרות ותיאום). לעתים, ובהתאם לשיקול דעתה של יחידת הסיוע, עשוי להיות מספר הפגישות נמוך יותר. יצוין כי על כל ארבעה פגישות להתקיים בתוך ארבעים וחמישה ימים ממועד הגשת הבקשה.

 

בידיה של יחידת הסיוע האפשרות להאריך את התקופה בחמישה עשר ימים, פעם אחת בלבד, הווה אומר שתקופת הפגישות עשויה להיות ששים יום, לכל היותר.

 

לאחר הפגישה האחרונה, תמליץ יחידת הסיוע לצדדים המצויים במחלוקת על ההליך שלדעתה יהיה המתאים ביותר ליישוב הסכסוך. האפשרויות הן ייעוץ, טיפול זוגי או משפחתי, גישור, גירושים בשיתוף פעולה בין הצדדים ובמקרים מיוחדים התערבות יחידת הסיוע עצמה בנסיון ליישב את המחלוקת. (סעיף 3 ג' לחוק).

 

על הצדדים במחלוקת להודיע ליחידת הסיוע בתוך עשרה ימים ממועד פגישת המהו"ת האחרונה, באם הוא מעוניין להמשיך באחד מההליכים שהוצעו לו ליישוב הסכסוך. כמו כן בתקופה זו לא יוכלו הצדדים להגיש תביעה בעניין סכסוך משפחתי בשום ערכאה משפטית.

 

במהלך הפגישות נידונים מספר נושאים, ביניהם:

 

·         *מסירת מידע לצדדים המסוכסכים בנוגע להליכים המשפטיים, להשלכות של גירושים באספקטים המשפטיים, הכלכליים, החברתיים והרגשיים וההשלכות על הילדים.

·         *היכרות עם כל אחד מהצדדים כדי להבין טוב יותר את צרכיהם בזכויות הנוגעות אליהם ואל הילדים, בחינת דרכים שיאפשר לתרום ליישוב הסכסוך בדרכי שלום וכצד להתמודד עם השפעות הסכסוך, למשל גישור, טיפול משפחתי וכיוצ"ב.

·         *קביעה בהסכמה של הסדרים זמניים בנוגע למזונות או אחזקת ילדים, ומתן המלצות לגורמים המקצועיים אליהם יופנו בהמשך כדי ליישב את הסכסוך.

 

חשוב לציין כי אי התייצבות לפגישות של אחד הצדדים עלול להוביל לסנקציות, למשל, הצד שלא התייצב יחויב בתשלום הוצאות, בקשתו לתביעה תימחק וכדומה.

 

במקרים של היעדרות מסיבה מוצדקת, למשל מחלה, אבל או מחלת ילד, תאפשר הערכאה השיפוטית להאריך את תקופת עיכוב ההליכים.

 

 

הארכת תקופת עיכוב הליכים

הערכאה השיפוטית יכולה להאריך תקופה זו במקרים הבאים:

 

·         *אחד הצדדים לא הגיע לפגישות מהו"ת ולא בתום לב

·         *אחד הצדדים שהה בחו"ל במועד בה הוגשה הבקשה ונדרשת הארכת תקופת עיכוב ההליכים עד שישוב לישראל כדי שפגישות המהו"ת יתקיימו ובתנאי ששובו צפוי בתוך זמן קצר

·         *אחד הצדדים נאלץ להיעדר מפגישות מהו"ת במהלך התקופה שנקבעה בשל מחלה, מחלת ילד או אבל.

 

ייצוג עורך דין

שאלה שחוזרת על עצמה בנוגע לחוק החדש היא האם יש מקום לסיוע עורך דין שיספק ייעוץ משפטי תוך כדי התהליך. התשובה לכך היא כי את הבקשה ליישוב סכסוך ניתן להגיש גם באמצעות בא כוחו של המבקש, אולם הפגישה הראשונה, שמטרתה להעריך את הסכסוך ולהכיר את הצדדים, מתקיימת עם בני הזוג בלבד. כמו כן לא נעשה כל נסיון בפגישה הראשונה ליישוב הסכסוך, מלבד אולי הנסיון להגיע להסכמות בנוגע להסדרים זמניים ורק אם הצדדים מעוניינים לדון בכך. כמובן שאין מניעה מקבלת יעוץ מעו"ד טרם הפגישה הראשונה.

 

במידה ונקבעו בהמשך פגישות נוספות שמטרתן לסייע לצדדים ביישוב הסכסוך המשפטי ביניהם, יוכלו הצדדים לצרף לפגישות אלו את באי כוחם, כלומר עורך דינם.

 

עוד יצוין כי יחידות הסיוע מחויבות לאפשר לצדדים להיוועץ בבאי כוחם לפני שהם מקבלים על עצמם איזו שהיא התחייבות משפטית, כולל בנושאי הסדרים זמניים, המשך הליך יישוב הסכסוך בהסכמה וכן, ניסוח ההסכם.

 

אפיק נוסף העומד בפני הצדדים הוא גירושים בשיתוף פעולה. אפשרות זו היא ניהול משא ומתן בין הצדדים, אשר יכולים להיות מיצגים על ידי עורך דין. חשוב לזכור כי אם ייכשל המשא ומתן, לא יוכלו עורכי הדין שהשתתפו בו לייצג את הצדדים בסכסוך בכל הליך משפי שהוא.

 

היכן כדאי להגיש את הבקשה ליישוב סכסוך במשפחה?

אין לשאלה זו תשובה חד משמעית מאחר וכל מקרה נידון לגופו ובהתאם לנסיבות. ההמלצה הגורפת היא לקבל ייעוץ משפטי לפני תחילת ההליך כדי להבין במדויק את כל ההשלכות הנוגעות למקרה שלכם. לוגיסטית, ישנם שני מקומות בהם ניתן להגיש את הבקשה, והם בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני. אפשר להגיש את הבקשה בשני המקומות במקביל ורק לאחר שתבינו את המשמעויות וההשלכות של התהליך, תוכלו להחליט היכן תרצו שהתהליך יתנהל.

 

הגשת בקשה לסעדים זמניים

ראשית יצוין כי לא תוכלו להגיש בקשה לסעדים זמניים מבלי שהגשתם קודם לכן בקשה לישוב הסכסוך.

 

הצד שהגיש את הבקשה ליישוב הסכסוך יכול להגיש בכל עת בקשה לסעד זמני שישמור על המצב הקיים, זאת בהתאם לסעיף 3 ז' לחוק.

 

דוגמה לסעדים זמניים היא צו עיקול, צו איסור יציאה מהארץ, צו מניעה, פתיחת חשבון בנק חסום, צו להחזרת רכב וכדומה.

 

אם סדרי הדין מאפשרים זאת, ניתן לבקש סעד זמני במעמד צד אחד בלבד.

 

מטרת מתן הצו שישמור על המצב הקיים היא לפתור מצבים מורכבים ובעייתיים שנוצרו בעקבות הסכסוך, להרגיע את הכעסים בין הצדדים ובכך לתרום לקידום התהליך ביחידת הסיוע. הסעד הזמני יהיה בתוקף עד למועד שנקבע בהחלטת הערכאה השיפוטית או אחרי הגשת תביעה על ידי אחד מהצדדים, במקרי בו נכשל יישוב הסכסוך.

 

חשוב: אם מדובר בסעד דחוף, רשאי כל צד בסכסוך להגיש בקשה לסעד זה, גם אם לא הוגשה בקשה ליישוב סכסוך.

 

סעד דחוף הוא אחד מהנושאים הבאים:         

·         *בקשה להנפקת דרכון לקטין ולקבלת אישור יציאה שלו מהארץ לצורך פעילות חינוכית, קבוצתית, או כל צורך אחר בלתי צפוי, כאשר מועד היציאה מהארץ הוא בתוך שלושים ימים מועד הגשת הבקשה.

·         *הגשת בקשה דחופה לביצוע פעולה רפואית בקטין, כולל בדיקה, טיפול וכן, אשפוז פסיכיאטרי, ובמידה ואין הסכמה בין הורי הקטין.

·         *תביעה דחופה לגירושין כאשר בן הזוג הנתבע מתגורר בחו"ל וכעת נמצא בישראל, או בנסיבות מיוחדות נוספות שהמתנה לסיום תקופת עיכוב ההליכים עלולה לעכב את פירוק הנישואין, או במקים חריגים שבהם ההמתנה לפגישת המהו"ת עלולה לגרום נזק ממשי לצדדים, או לילדיהם.

·         *בקשה לסעד דחוף בנושאי מזונות או בנושאי הבטחת הקשר של הקטין עם כל אחד מההורים.

 

נושאים שלא נכללים בבקשות לסעד, זמני או דחוף, הם שינוי מגורי הקטין או רישומו למסגרת חינוכית כל שהיא.

 

את הבקשה לסעד, זמני או דחוף, יש להגיש לערכאה השיפוטית שמוסמכת לכך עלפי חוק, זאת לפי סעיף 14 לחוק. ניתן להגיש מספר בקשות לסעד זמני או דחוף במספר ערכאות, למשל, להגיש בקשת מזונות זמניים בבית המשפט לענייני משפחה ובמקביל לעתור בבית הדין הרבני בבקשה לצו עיכוב יציאה מהארץ.

 

קיצור תקופת עיכוב הליכים

ישנן מספר נסיבות, לפי תקנה 16, שהן לגיטימיות להגשת בקשה לקיצור תקופת עיכוב ההליכים:

 

·         *בקשה דחופה למתן טיפול פסיכולוגי לקטין

·         *בקשה בנושא טיפול פסיכיאטרי, טיפול או אשפוז לקטין

·         *בקשת סעד דחוף בנושא מזונות ילדים

·         *בקשה להגשת תביעה בנגע לעברות אלימות או מין נגד בן/בת הזוג או כנגד ילדיהם, זאת במידה והוגש נגד הצד הנתבע כתב אישום

·         *הגשת תביעה של אשה הנמצאת במקלט לנשים מוכות, בהתאם לסעיף 7ג' לחוק עבודת נשים.

·         *הגשת תביעה שעניינה סכסוך משפחתי ובמידה וכתובת הצד השני לא ידועה או שהוא מתגורר מחוץ לישראל, או שוהה בחו"ל לתקופה שלא מאפשרת את פגישות המהו"ת

·         *הגשת תביעה לחלוקת רכוש או קביעת מזונות, במקרה בו אחד הצדדים עובר הליכי פשיטת רגל או הוצא נגדו צו כינוס נכסים

·         *במקרים חריגים בהם הממליצה היא יחידת הסיוע, לאחר שהתברר שההמתנה לסיום תקופת עיכוב ההליכים עלולה לגרום נזק ממשי לצדדים או לילדם.

 

יצוין כי תקופת עיכוב ההליכים תקוצר רק במקרים בהם עלולה ההמתנה לגרום נזק ממשי לצדדים. 

 

עוד יצוין כי צד שלא הגיע לפגישת מהו"ת יאבד את זכותו להגיש בקשה לקיצור תקופת עיכוב ההליכים, אלא רק באישור מיוחד של בית המשפט.

 

קטינים בהליך ישוב סכסוך במשפחה

זכויותיהם של קטינים מוגנות על ידי חוק בית המשפט לענייני משפחה, הקובע כי בכל עניין הנוגע לקטין בתחום ענייני משפחה, הוא רשאי להגיש תובענה, בעצמו, או בסיוע אדם קרוב.

 

בכל הנוגע לישוב סכסוך במשפחה, יחידת הסיוע רשאית, בהסכמת הוריו, להזמין קטין לפגישה, במידה והתרשמה שהמפגש הוא לטובתו.

 

אם הקטין הוא זה שהגיש בקשה ליישוב סכסוך ולא באמצעות הוריו, יוזמן גם כן בפני יחידת הסיוע לפגישה.

 

יצוין כי הוראות החסיון החלות על דברי קטין בכל ערכאה, חלות גם ביחידת הסיוע. במקרים מיוחדים יכולה יחידה זו לפנות לערכאה משפטית ולהמליץ לה למנות אפוטרופוס לקטין אשר ישתתף בפגישות המהו"ת וביתר ההליכים שמטרתם ישוב הסכסוך.

 

יתרונות חוק ישוב סכסוך במשפחה:

ישנם לא מעט יתרונות בחוק זה, שנידונו במאמר זה בהרחבה. זהו הליך מקובל במדינות מערביות רבות, הוא מתחשב במורכבות הרבה שיש בסכסוכים שעניינם משפחה ואשר יכולים להשפיע על כל הנוגעים בדבר, במיוחד ילדים שהוריהם מצויים בהליכי גירושין והם גם יכולים להסתיים באופן מכובד ונעים יתר מאשר בבית המשפט, שלא לדבר על קיצור הזמנים באופן משמעותי ועל חסכון כספי ניכר.

 

זהו הליך שכשמו, נועד ליישב את הסכסוך ולא להעצימו ותוצאותיו יכולות להשפיע דרמטית על חיי הצדדים המצויים במחלוקת.

 

יתרון נוסף הוא שאם אחד הצדדים מגיש בקשה לישוב סכסוך במשפחה, על הצד השני לכבד בקשה זו ואין באפשרותו להתעלם ממנה. יהיה עליו להשתתף בארבע פגישות המהו"ת שמחויבות וממוקדות למצואפתרון אפקטיבי לסכסוך. ההתייצבות היא חובה ומי שלא מכבד חובה זו מסתכן בתשלום הוצאות משפט.

 

כמו כן, במהלך מפגשי המהו"ת, תקופה של כארבעים וחמישה יום, קיים עיכוב הליכים. משמעות הדבר היא שאף אחד מהצדדים לא יוכל להגיש תביעה לבית המשפט, למעט בקשות לסעדים זמנים או דחופים או כאלו שישמרו על המצב הקיים.

 

מטרת פגישות המהו"ת היא בעיקרה להיווכח אם אתם מוכנים ובשלים רגשית להגיע להסכם, כאשר אפשרות ההליך המשפטי עדיין נותרת בעינה.

 

אם אתם פתוחים לרעיון, אתם תגלו שבהליך קצר, למשל גישור, תוכלו להגיע להסכמות בהן אין צד "מנצח" וצד "מפסיד", אלא יימצאו פתרונות שיהיו מקובלים על שני הצדדים, ויפעלו לטובתם ובעיקר לטובת הילדים.

 

חשוב לזכור שהליכים משפטיים יכולים לגזול זמן רב, בו הכעסים והתסכול הולכים ומתעצמים, עד שבסוף התהליך תגיעו למצבים של מלחמת חורמה, שלא לדבר על ההוצאות הכספיות הגבוהות.

 

הליך גישור הוא מהיר, העלויות שלו אינן גבוהות ואם תגיעו להסכם משותף ותחתמו עליו, יהיה לו תוקף חוקי בבית המשפט.

 

לפלטפורמה הזו יש השלכות מרחיקות לכת ומומלץ מאד לנצל אותה ולהיות פתוחים לאפשרות הזו שמטרתה להקל עליכם ולמצוא פתרונות אפקטיביים בתוך זמן קצר.

 

יש לכם שאלה בענייני גישור בגירושין? זקוקים ליעוץ? פנו עכשיו באמצעות טופס יצירת הקשר בצד ימין למעלה או בטלפון : 03-5608877, 052-4545555 - ונשמח לעמוד לשירותכם.

 

Powerd by traffico LTD Powerd by winner-marketing