כללי הברזל למזונות ילדים

המסגרת המשפטית למזונות ילדים היא החוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) תשי"ט-1959.

בהתאם לחוק זה, חבות המזונות נגזרת למעשה מהדין האישי של החייב.

דהיינו, אדם יהודי, יחויב במזונות ילדיו בהתאם לדין העברי והלכותיו.

אדם מוסלמי, יחוייב במזונות ילדיו בהתאם לדין השרעי, וכיוצ"ב.

אדם שאינו שייך לעדה דתית מוכרת (יהודי, נוצרי, מוסלמי או דרוזי) יחוייב במזונות ילדיו בהתאם להוראות החוק, כחיוב אזרחי.

העיקרון המנחה הוא שבכל מקרה הילד יהיה זכאי למזונותיו, אם מכח הדין האישי ואם מכח הדין האזרחי.

עקרונות לחיוב הורה יהודי במזונות ילדו:

חשוב לשים לב כי הדין האישי העברי מטיל את עיקר נטל מזונות הילדים על האב.

למעשה, הדין העברי מבחין בין שני מעגלי חיוב:

1. מעגל הצרכים ההכרחיים:

אלו אותם צרכים ההכרחיים לקיומו של הילד. מעגל זה מוגדר כמזונות מן הדין ועל האב מוטלת החובה האבסולוטית לכיסוי צרכיו ההכרחיים של הקטין.

היות ומדובר בצרכים ההכרחיים לקיומו של הילד, ברור שמעגל זה אינו נזגרת של רמת החיים או המסוגלות של האב, כך שצרכיו ההכרחיים של ילד לאבא עשיר וילד לאבא עני אמורים להיות שווים.

ולכן ההלכה היא: "בניו ובנותיו עד גיל 6 חייב ליתן להם כסות וכלי תשמיש ומדור ואינו נותן להם כפי עשרו אלא לפי צרכן בלבד".

כיום, ישנה הכרה שיפוטית כי מעגל הצרכים ההכרחיים לקטין עומד על כ-1,150-1,300 ש"ח לקטין, ולפיכך זה הסכום המינימלי בו יחוייב האב, ללא תלות בהכנסותיו ואף ללא קשר להרגלי הצריכה של המשפחה או הילד קודם לפירוד. מידע נוסף על עד מתי משלמים מזונות – כאן.

2. המעגל שמעבר לצרכים ההכרחיים:

אלו כל אותם צרכים שלא נדרשים דווקא לצורך מחייתו (החל בהוצאות חינוך, דרך חופשות, בילויים וחוגים, וכלה בקניית צעצועים ומתן דמי כיס) מזונות אלו מוגדרים כמזונות מדין צדקה: החובה רובצת על שני ההורים ביחס ישיר להכנסותיהם ורק כאשר ידם משגת, דהיינו, היותם "אמידים".

במעגל זה, חבים שני ההורים בהתאם ליכולתם. כיצד נעשה החישוב? לוקחים את היקף השכר של כל אחד מההורים, משכר זה מורידים את הכספים הדרושים למחייתו של ההורה, וכל היתר למעשה הינו כסף פנוי לתשלום מזונות לילד.

לעניין מזונות ילדים, יש לציין מספר דגשים:

• א. אגם אם הינך מובטל, מתפרנס בדוחק או לא מסוגל לעמוד בחיובי המזונות, תהיה מחויב, כאב יהודי, לפחות במעגל הצרכים ההכרחיים.
• ב. חובת ההורים במזונות ילדיהם, ע"פ העקרונות הנ"ל, אינה תלויה בטיב היחסים בין ההורים, בהיותם נשואים, פרודים, רווקים או גרושים. החובה היא חובה מוחלטת.
• ג. הבסיס לחובת המזונות הינו לרוב ביולוגי – כלומר ההורה יחוייב במזונות ילדו הביולוגי, גם במצב בו לא ידע או לא רצה שיוולד לו ילד. לכן כדאי לדעת- נולד לך ילד כתוצאה מקיום מגע מיני מזדמן? תחויב במזונות הילד שיוולד. רצית לעשות טובה ולתרום זרע ללא מחויבות לידידה רווקה? תהיה מחוייב במזונות הילד שיוולד גם אם יש בידך הסכם או התחייבות מפורשים מהאם שלא תיתבע!
• ד. לעיתים תהא החבות נגזרת מכח הסכם: כך למשל, אדם שהסכים להפריה מלאכותית בבת זוגו יהא חייב במזונות הקטין שיוולד כתוצאה מהפריה זו, אף אם אין לו קשר ביולוגי לקטין.
• ה. אדם אינו יכול להוכיח כי ילד שנולד בעת שהיה נשוי לאישה אינו שלו ולכן לכאורה לא חייב במזונותיו. הדין העברי וכן המשפט הישראלי מטילים חזקה לפיה אדם הוא האב של ילדיה של אשתו (ובתנאי שהתעברה בעת שהיה נשוי לה), זאת כדי להימנע ממצב של ממזרות.
• ו. בתביעות מזונות התובע הוא למעשה הילד והוא תובע את הוריו במזונות. ברוב המקרים הילד הוא התובע (למעשה, האם תובעת בשמו) והגבר הוא הנתבע. יודגש כי האם אינה נחשבת בעלת דין בתביעה.
• ז. לכן, אם הגעתם להסכם ביניכם בנוגע לגובה מזונות הילד, וגם במצב בו ההסכם קיבל תוקף של פסק דין, דעו לכם כי ההסכם אינו כובל את הילד ואינו עומד לעד, בייחוד כאשר לא התקיים דיון ממצה וענייני בטובתו- הילד רשאי בכל רגע נתון לתבוע את מזונותיו ללא תלות בהסכם.
• ח. פסק דין בעניין מזונות לעולם לא יהיה סופי. במצב של שינוי נסיבות מהותי ניתן לפתוח את התיק מחדש ולדון בשינוי היקף החיוב. שינוי נסיבות מהותי יכול להיות נישואין שניים של אחד מההורים ולידת ילד נוסף, שינוי מהותי בהכנסות אחד מההורים, צורך מיוחד שהתעורר לגבי הקטין, כגון צרכים רפואיים וכיוצ"ב.

• ט. לא ניתן לשלם מזונות ישירות לילד. תשלום המזונות ניתן להורה המשמורן, במציאות כיום- לרוב לאם, והיא מכלכלת את צעדיה מבחינה כלכלית באופן עצמאי.
• י. לכאורה, חיוב המזונות חל עד גיל בגרות, גיל 18, אולם בהתאם למציאות הקיימת כיום במדינת ישראל, בה מרבית הצעירים משרתים בצבא והם עדיין אינם מסוגלים לפרנס את עצמם, נוצרה חזקה בפסיקה לפיה חבות המזונות במהלך השירות הצבאי (שירות חובה) תמשיך להתקיים אך בהיקף מופחת: החייב ימשיך לשלם את מזונות החייל בשיעור של שליש מהשיעור ששולם עד כה.
• יא. מזונות ילדים ניתן לתבוע בבית המשפט לענייני משפחה אלא אם ישנה הסכמה להתדיין בפני בית הדין הרבני. המקרה הקלאסי לקבלת סמכות בית הדין הרבני: בני הזוג מגיעים לבית הדין לאשר בפניו הסכם גירושין הכולל את מזונות הילדים. יש לשים לב כי הסכמה יכולה להילמד גם משתיקה, דהיינו- נתבעת במזונות ילדים בבית הדין הרבני, והגעת לדיון ללא הבעת התנגדות לסמכות, הרי שבית הדין הרבני קנה סמכות. לו יש התנגדות לסמכות, בית הדין הרבני לא יכול לקנות סמכות.
• יב. כיום, ישנה נטיה ברורה לצמצם ככל האפשר את מעגל הצרכים ההכרחיים בו האב חב לבד וניתן לראות מגמות של גישות שיוויניות הדורשות להטיל ככל האפשר נטל שווה על שני ההורים, בהתאם להכנסותיהם. יחד עם זאת, כל האמור עדיין במגבלת הדין העברי המטיל את המזונות ההכרחיים על האב בלבד.

לייעוץ/שאלה/התלבטות שלכם הנוגעת למזונות – פנו עכשיו באמצעות טופס יצירת הקשר בצד ימין למעלה או בטלפון : 03-5608877, 052-4545555 – ונשמח לעמוד לשירותכם.