בתיה אשורי, עורכת דין משפחה וירושה

לקביעת פגישת יעוץ ללא תשלום התקשרו עכשיו: 052-4545555

 

 

רחוב אחד העם 27, תל אביב
טלפון: 03-5608877
, 052-4545555

 

מאמרים בנושא דיני משפחה
דיני משפחה צור קשר גירושין מזונות ילדים רכוש צוואות וירושות ידועים בציבור משמורת הסכמים במשפחה סרטוני וידאו
מאמרים חדשים בנושא דיני משפחה
מזונות ילדים בגירים, האמנם? - עד מתי משלמים מזונות? האם יש לשלם מזונות גם עבור ילד מעל גיל 18? מהם מזונות בגירים ואימתי ...
צוואה בעל פה מהי צוואה בעל פה? כיצד נבחנת צוואה בעל פה מבחינת כשרותה במסגרת ...
חלוקת רכוש - שווי נכסי קריירה מהם נכסי קריירה בתביעה לחלוקת רכוש בין בני זוג? כיצד מחשבים נכסים ...
שאלות ותשובות בנושא דיני משפחה
מזונות ילדים - לימודי השכלה גבוהה במכללה או אוניברסיטה האם אב צריך לסייע לאם כאשר היא מתכוונת לתמוך בשכר הלימוד של הילדים ...
תביעה להפחתת מזונות בגין שיפור כלכלי במצבה של האישה? האם אישה זכאית למזונות ילדים מנשואים ראשונים כאשר היא נישאה בשנית ...
אישור סעיפי שיפוי במסגרת הסכם במשפחה מהם סעיפי שיפוי בהסכם והאם הם קבילים כיום?   כיום בתי המשפט ...

משמורת ילדים - דגשים משפטיים

משמורת ילדים - דגשים משפטיים

אחד מהנושאים המורכבים, מרכזיים ורגישים ביותר במערכת המשפט הוא משמורת ילדים.

תחום זה דורש בחינה מדוקדקת ורגישה, כאשר במרכז נמצאים הילד וטובתו, זאת לאחר שהוריו החליטו להפרד או להתגרש.

לפניכם, דגשים משפטיים שיש לדעת בנושא משמורת ילדים.

 

על תבונה ורגישות

במצב בו לזוג שמתגרש יש ילדים קטינים, עלולות להיווצר מחלוקות רבות בין בני הזוג, הורי הילדים,  כאר כל אחד מהם מאמין באמונה שלמה שהוא רוצה את טובת הילד בלבד, ולכן "כל האמצעים כשרים" כדי להעניק לו טובות אלו.

 

ברקע עומדות המחלוקות שהובילו מלכתחילה לגירושין, יחסים עכורים וסכסוכים בנושאים שונים, נתון שלא ממש מסייע להגיע להבנות והסכמות בנוגע לילדים.

 

במקרים שלמרבה הצער הם יוצאי דופן, מצליחים בני הזוג להגיע להסכמה ביניהם, בנוגע לשאלת משמורת הילדים והם מעגנים את ההסכמות הללו בתוך הסכם הגירושין שגיבשו ביניהם, רצוי בסיוע עורך דין גירושין, כך שבית המשפט, אם אין בעיה יוצאת דופן בחריגותה - יאשר לרוב את ההסכם.

 

אולם, הסוגיה עולה במקרים בהם לא התגבשו הסכמות בין ההורים, כאשר לעתים יכולים שני הצדים להתקבע בעמדתם ולהגיע עד לערכאות, מבלי שיצליחו להגיע לעמק השווה.

 

במקרים אלה יכריע בית המשפט בשאלה מי יהיה ההורה המשמורן על הילדים, זאת לאחר שההורים פנו בעתירה לבית משפט בבקשה להכריע בסוגיה, למי יש שמסוגלות הורית טובה יותר.

 

בתהליך זה ישתמש בית המשפט בחוות דעת מקצועיות של פסיכולוג, פסיכיאטר, עו"ס וכיוצ"ב, שיבחנו את ההורים ואת ילדיהם, את קשר ביניהם ואת המסוגלות ההורית של כל אחד מהם.

 

בסיום התהליך תוגש חוות דעת מקצועית לבית המשפט, שיכריע במחלוקת המדוברת.

 

 

 

בישראל של 2016, עדיין פועל עקרון טובת הילד הקטין לטובת האם והנטייה הטבעית היא לאפשר לה להיות המשמורן הראשי, אלא אם כן קיימים חשדות מבוססים וכבדי משקל בנוגע למסוגלות ההורית שלה.

 

במקרים כאלה, מומלץ להיוועץ עם עורך דין ואף למצוא סימוכין לטענות שונות כלפיה באמצעות חוות דעת של מומחים.

 

מאידך, אם הנסיונות של האב להפוך למשמורן של הילדים נובעים ממקום שמתכוון לאיים על האם, או לשמש כקלף מיקוח בכל הנוגע לדמי המזונות, רכוש וכדומה, ככלל - אין לוותר ללחצים ולאיומים הללו ועל האם לעמוד על שלה באמצעות התנגדות משפטית ראויה לטענות האב.

 

 

הגדרת משמורת ילדים

תחום זה מתייחס לחובתם של ההורים לדאוג ולספק מענה לכל הצרכים של ילדיהם, מהפן הנפשי והבריאותי.

משמורת קיימת בשני היבטים, משפטית ופיזית:

-          משמורת משפטית- מעצם היותם הוריו הביולוגיים של הקטין, הם משמשים כאפוטרופוסים הטבעיים שלו. משמעות הדבר היא כי גם אחרי שהתגרשו, ימשיכו שניהם לשמש אפוטרופוסים ואחראים לקבלת החלטות משותפות הנוגעות לגידול הילד, חינוכו ועתידו, ויעשו זאת במשוף ובשוויון.

-          משמורת פיזית- הכוונה היא למקום הפיזי בו ישהו הילדים לאחר פרידה או גירושי הוריהם. לרוב נהוג להחליט על אחד ההורים כמשמורן, שמוטלת עליו האחזקה הפיסית של הקטין,בעוד שלהורה השני נקבעים הסדרי ראייה וביקור הילדים.

כשדנים בסוגיית משמורת ילדים, הכוונה היא, ברוב המקרים, למשמורת הפיזית.

 

ישנם שלושה סוגי משמורת ילדים:

-          אצל האם, שהיא המשמורן והילדים מצויים בחזקתה, דרים אצלה דרך קבע ונמצאים אצל האב בהתאם להסדרי הראייה שנקבעו.

-          אצל האב, שהוא המשמורן והילדים מצויים בחזקתו ונפגשים עם האם בהתאם להסדרי הראייה שנקבעו

-          משמורת משותפת, בה היא מתחלקת באופן שווה בין ההורים.

סוג נוסף של משמורת ילדים הוא חריג ויוצא דופן, והוא קרוי משמורת מפוצלת. במשמורת זו מצוי ילד אחד במשמורת האם אילו הילד השני במשמורת האב, עם הסדרי ראייה לכל אחד מהילדים אצל ההורה שאינו משמורן. כאמור, מדובר במצב נדיר אולם קיים.

 

הערכאות שמוסמכות לדון בענייני משמורת ילדים קטינים הן בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני. הערכאה בה נפתח ראשון תיק תביעה למשמורת, היא זו שתדון בו.

 

לבחירת הערכאה בה יתקיים הדיון בעניין משמורת ילדים יש משמעו רבה, ולכן מומלץ להיוועץ בעורך דין לענייני משפחה מוקדם ככל האפשר, טרם פתיחת התיק.

 

 

קביעת משמורת ילדים

לפי חוק הכשרות המשפטית, כל אדם שעדיין לא מלאו לו שמונה עשרה שנה, נחשב לקטין. לפי סעיף 15 לחוק הכשרות המשפטית, נקבעים החובות שחלים על ההורים, כמו דאגה לצרכי הקטין, שכוללת את נושא לימודיו, הכשרתו לעבודה ושמירת נכסיו, קביעת מקום מגוריו והזכות לייצגו, זאת מטעם האפוטרופסות הטבעית של ההורים.

לפי סעיף 24 לחוק הכשרות המשפטית, קובע בית המשפט מי מבין ההורים יחזיק בקטין ומה יהיו זכויותיו של ההורה השני מול אותו קטין.

סעיף 25  לחוק הכשרות המשפטית קובע שבמקרים בהם לא מוזגת הסכמה בין ההורים בנוגע למשמורת הילדים, רשאי בית המשפט לקבוע אותם, ובתנאי שעד גיל שש יהיו הילדים אצל אמם (במידה ואין נסיבות מיוחדות שלא מאפשרות זאת).

משמעות הדבר היא שכשאין הסכמה בין ההורים, בית המשפט הוא זה שמכריע במחלוקת, כאשר לנגד עיניו מונחת טובתו של הילד הקטין.

 

יש לכם שאלה בענייני משמורת ילדים? זקוקים ליעוץ? פנו עכשיו באמצעות טופס יצירת הקשר בצד ימין למעלה או בטלפון : 03-5608877, 052-4545555 - ונשמח לעמוד לשירותכם.

 

 

Powerd by traffico LTD Powerd by winner-marketing