משמורת

סוגיות העוסקות במשמורת ילדים הינן סוגיות משפטיות מורכבות אשר לעולם אינן פשוטות. העיקרון העומד מאחורי פסיקות בתי המשפט בנושאי משמורת הינו עיקרון טובת הילד. כמו כן, פעמים רבות מתנגש עיקרון טובת הילד עם עקרונות חשובים לא פחות כגון רצון הילד או רצון ההורה אשר המשמורת לא תיוותר בידיו. על פי רוב, למרות ההתקדמות בפסיקה מבחינה המשמורת המשותפת, משמורת הילדים תיקבע בידי בן זוג אחד, בעוד ההורה השני יזכה להסדרי ראיה. 

במרבית המקרים תוענק משמורת הילדים לאם, אך בתי המשפט פסקו לא אחת משמורת ילדים בידי האב. סוגיות בתחום המשמורת עוסקות גם בתחומים נוספים כגון זכותו של ההורה לקבוע החלטות בדבר אופן חינוכו של הילד, חובתו של ההורה לדאוג לצרכיו של הקטין, שמירה על הקשר בין הקטין לבין ההורה שאינו משמורן ועוד.

משמורת על קטינים הינה גם משמורת משפטית במסגרתה ההורים הינם האפוטרופוסים הטבעיים של הקטינים ועליהם האחריות כלפי הילדים מבחינה משפטית. לדוגמא, הליכים משפטיים בעניינו של הקטין יוגשו באמצעות הוריו. הסמכות המשפטית לקבוע משמורת על קטין, במקרים בהם קיימות מחלוקת לגביה, נתונה לבתי הדין הרבניים ולבתי המשפט לענייני משפחה.

בני זוג אשר נמצאים בהליכי פרידה או גירושין יכולים לקבוע הסדרים בדבר משמורת הילדים במסגרת הסכם הגירושין. הסכם גירושין זה תלוי גם הוא באישורה של ערכאה משפטית מוסמכת. בתי המשפט ובתי הדין הרבניים, בבואם לאשר הסכמים הנוגעים לקטינים, בוחנים האם ההסכם תואם את עיקרון טובת הילד. במידה ואכן טובת הקטינים משתקפת מן ההסכם, יינתן להסכם אישור של פסק דין.

במקרים בהם ישנה מחלוקת בין ההורים לגבי משמורת הקטינים, נתונה הסמכות לקבוע את המשמורת לבית המשפט או לבית הדין הרבני. במקרים אלו, בתי המשפט רשאים להסתייע בגורמים מקצועיים כגון פסיכולוגים ופקידי סעד, ופסיקתם תבחן את טובת הילד כעיקרון מוביל וראשוני.

כאמור, סוגיות העוסקות במשמורת קטינים הינן סוגיות משפטיות מורכבות ביותר. אי לכך, במקרים בהם ישנו צורך לקבוע משמורת קטינים והסדרי ראיה, יש לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מטעם עורכי דין המתמחים בתחום. עורכי דין יכולים לסייע בידיו של ההורה לזכות במשמורת ילדיו, הסדרי ראיה נרחבים או לקבוע עניינים נוספים הקשורים בחייו של הקטין כגון מעבר מקום מגורים, עניינים חינוכיים וכדומה.