החוק במדינת ישראל חילק את הסמכויות לדון בענייני משפחה לשתי ערכאות מקבילות: בית המשפט לענייני משפחה מצד אחד, ובית הדין הרבני מצד אחר. סמכויות אלו יכולות להיות סמכויות ייחודיות (דוגמת גירושין, שהיא סמכות בלעדית של בית הדין הדתי) או סמכויות מקבילות (למשל סוגיות רכוש או מזונות).
אף ששתי הערכאות כפופות למשפט הישראלי, קיימים הבדלים מסוימים בתפיסתן את מערכת הנישואין וקשרי האישות בין בני זוג. בתי הדין הדתיים נוטים לפסוק על בסיס ההלכה הדתית, ובתוך כך הם נוקטים דרך שמרנית יחסית. בתי המשפט לענייני המשפחה לעומתם בוחנים את הסוגיה המונחת לפניהם על בסיס תפיסה ליברלית וחילונית.
היות שידוע כי שתי ערכאות אינן יכולות לדון בו בזמן באותו הנושא, הערכאה הראשונה אשר אליה תוגש התביעה תהיה זו אשר תקנה את הסמכות לדון במחלוקות בין בני הזוג. השילוב בין הסמכות המקבילה לדון בדיני משפחה ובין התפיסות השונות בין שתי הערכאות יוצר עניין משפטי ייחודי אשר נקרא מירוץ הסמכויות.
ישנה אמירה ידועה בתחום מירוץ הסמכויות אשר לפיה גברים יעדיפו להגיש את תביעתם לבית הדין הדתי, ואילו הנשים יבחרו לרוב בבית המשפט לענייני משפחה. עם זאת, אין מדובר בעניין גורף, ולעתים הגשת תביעה באופן הפוך יכולה לשרת טוב יותר את הצד המגיש אותה.
לפיכך, יש לבדוק את סוגיית הסמכות לעומקה לפני הגשת תביעה. עם זאת, מיותר לציין כי ישנה חשיבות רבה למועד הגשת התביעה ולאופן הגשתה. מרגע שתוגש תביעה לערכאה מסוימת על ידי אחד הצדדים, יהיה הצד האחר מנוע מלבקש את העברת הסמכות לערכאה המקבילה. למעשה, במקרים אלו חשוב להתייעץ עם עורכי דין המתמחים בדיני המשפחה כדי לבחון מהי הערכאה אשר תשרת טוב יותר את האינטרסים של כל צד.
הליכי גירושין כוללים מגוון רחב של נושאים, כגון רכוש, משמורת ומזונות. כל אחת מסוגיות אלו היא תביעה בפני עצמה אשר נכרכת לתביעת הגירושין הכללית. תביעת מזונות היא התביעה המשמעותית ביותר מבחינת מירוץ הסמכויות. ידוע כי בתי הדין הדתיים נוטים לפסוק מזונות בסכום נמוך יותר לאישה.
לעומתם, בתי המשפט החילוניים, מתוך תפיסתם הליברלית, נוטים לבחון את הכנסת הגבר, לרבות כושר השתכרותו הפוטנציאלי או נכסים אשר ברשותו. לפיכך, דמי המזונות אשר יפסקו בבתי המשפט לענייני משפחה יהיו על פי רוב גבוהים יותר.
אם הגיש אחד הצדדים תביעה לערכאה מסוימת, אין זה אומר כי הצד האחר חייב להשלים עם קניית הסמכות על פי החלטת בן זוגו. בן זוג זה רשאי לטעון כי הערכאה המדוברת חסרת סמכות לדון בסוגיה שהונחה לפתחה. מקרים שתביעת גירושין תתבטל או תידחה הם מקרים שהתביעה אינה עומדת במבחן המשולש – כנות, כריכה כדין וכנות בכריכה.
תביעת גירושין צריכה להיות כנה, ובן הזוג המגיש אותה צריך להוכיח כי הוא מעוניין באמת ובתמים להביא לסיום הנישואין. בן זוג זה צריך לשכנע את הערכאה הדנה בעניינו כי התביעה נכרכה בכנות, ולא מתוך רצון לחסום את דרכו של בן הזוג השני לדון בנושא בערכאה אחרת. מלבד זה, על מגיש תביעת גירושין לפעול מתוך תום לב דיוני ולכרוך את התביעות השונות לתביעת הגירושין על ידי הצגת מסמכים רלוונטיים, ראיות קבילות ועדויות מתאימות.
יש לכם שאלה בענייני משפחה? זקוקים ליעוץ? פנו עכשיו באמצעות טופס יצירת הקשר בצד ימין למעלה או בטלפון : 03-5608877, 052-4545555 – ונשמח לעמוד לשירותכם.
