אחד הנושאים הרגישים ביותר במסגרת הליך הגירושין, הוא נושא חלוקת הרכוש בין בני זוג. בדרך כלל, הקושי באותם מקרים נובע לא בהכרח מההיבטים המשפטיים, אלא בעיקר מהעובדה שמדובר בנושא המעורר יצר רגשי חזק מאוד.
מכאן, להלן נדון ונסקור את הדין הרלוונטי לגבי הסכמי ממון ודירת מגורים שנרכשה על ידי אחד מבני הזוג, עובר לנישואין:
ענייני חלוקת רכוש בין בני זוג, מוסדרים בחוק הנקרא חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג – 1973 (להלן: "חוק יחסי ממון"). חוק יחסי ממון קובע ברירת מחדל, לפיה בעת גירושין תיערך חלוקה שווה של כלל הרכוש המשותף של בני הזוג. אותה ברירת מחדל, נקראת בחוק יחסי ממון בתור "הסדר איזון משאבים".
עם זאת, בני זוג יכולים לערוך ביניהם הסכם ממון, אשר יכלול את הסכמתם לחלוקת רכוש שונה בעת גירושין. כך למשל, יכולים בני הזוג לקבוע שרכוש משותף, לא יהיה חלק מהסדר איזון המשאבים אלא יוותר בחזקת אחד מהם. מנגד, יכולים בני הזוג לקבוע שהרכוש יחולק בשליש ממנו לטובת הבעל או האישה. יחד עם זאת, כדי שהסכם ממון יהיה בר תוקף, יש לאשר אותו בפני בית המשפט לענייני משפחה או בפני נוטריון אם ההסכם נערך לפני הנישואין.
דירת מגורים מהווה לא אחת סלע מחלוקת קשה בין בני זוג המצויים בהליך גירושין. הכלל הוא שדירת מגורים מוגדרת בתור רכוש בר איזון. אך עדיין, דירה שהייתה שייכת לאחד מבני הזוג עובר לחיי הנישואין, לא תהיה בדרך כלל חלק מהסדר איזון המשאבים, כלומר – כלל החלוקה השווה. מצד שני, בן הזוג תמיד יוכל לטעון שקיימת חזקת שיתוף באותה דירה, מכוח הלכת השיתוף. אך, כדי לחסוך כאבי ראש, וקשיים, כדאי תמיד לערוך הסכם ממון, ובמסגרתו לקבוע בדיוק מהן הזכויות בדירת המגורים שהייתה שייכת לאחד מבני הזוג. כמו כן, כאשר עורכים הסכם ממון, הרי שיש לערוך אותו כחוק, כפי שתיארנו לעיל.
באשר לעמדת הפסיקה בנושא, הבה נציג מספר מקרים:
כך למשל, במקרה שבו חתמו בני זוג על הסכם ממון, אך לא אישרו אותו, נטען כי דירת מגורים שנרכשה על ידי הבעל בגיל 18, תחולק בין בני הזוג כך שהאישה תקבל 40%, ממנו, מה שהיה אפשר בין היתר למנוע (נעיר כי עלו באותו המקרה עוד סוגיות רבות, שלא נרחיב בהן במאמר זה – עסקינן בתמ"ש (ראשל"צ) 58563-09-14)).
כך למשל, במסגרת עמ"ש (חי') 33249-05-15 נקבעו הדברים הבאים, במסגרת מחלוקת על דירת מגורים שמומנה על ידי אחד מבני הזוג, כאשר אחד מהם טען כי הוא זכאי לשיעור כספי גבוה יותר מערכה, לאמור: "משהוסכם כי בית המגורים, שמומן מחסכונות האישה טרם נישואיה ובמימון הוריה, יירשם על שמה בלבד ולא יאוזן בין הצדדים – ס' 2 להסכם הממון, אין תימה שבסופו של יום, בעת פקיעת הנישואין, תוצאת החלוקה בין בני הזוג אינה שווה והרכוש שנותר בבעלות כל אחד מהם שונה".
במקרה אחר, שנדון בבית המשפט העליון, המערער העביר מחצית מזכויותיו בדירה שהייתה שייכת רק לו לאשתו. לימים, ערכו הסכם ממון שבו קבעו כי אם יתגרשו, יצטרך הבעל – המערער – לרכוש לאישה דירת מגורים כדי לדאוג לצרכיה בנושא. לאחר מכן, נחתם עוד הסכם, שהיא תוכל להתגורר בדירה. יחד עם זאת, ביום מסוים גילה המערער כי אשתו שיקרה לו, והוא עתר לביטול ההסכם וקבלת הדירה בחזרה. המערער עתר לביטול הסכם הממון, אך בקשתו נדחתה, כך נפסק: "אולם אפשר להוסיף שגם לו היה יסוד לטענה של טעות או הטעיה בנוגע להסכם הראשון, אין זה בהכרח כך לגבי ההסכם השלישי, שרק הוא קיים ועומד כיום. לעניין זה, יש הבדל בין מקרה שבו בני-זוג מקיימים חיי נישואין, המושתתים על שיתוף ואמון, לבין מקרה שבו בני הזוג החליטו להתגרש זה מזאת. הפגיעה של בן-זוג החש נבגד עשויה להיות קשה יותר במקרה הראשון מאשר במקרה השני. מכל מקום, התגובה עשויה להיות שונה. טענה של בן-זוג, שלא היה מתקשר בהסכם לחלוקת רכוש לו ידע על בגידה של בן-זוגו או שלא היה מסכים לתת מרכושו לבן הזוג, משכנעת פחות כאשר בני הזוג מחלקים ביניהם את הרכוש בהסכם גירושין. הרי דבר רגיל הוא שהסכם גירושין מסדיר חלוקת רכוש, לרבות רכוש של אחד מבני הזוג, גם כאשר בני הזוג מייחסים זה לזה התנהגות חמורה ופסול." (ע"א 1581/92).
כך למשל, לאחרונה, במסגרת תיק של פשיטת רגל, עתרה אישה לבית המשפט, בבקשה שיצהיר כי היא זכאית למחצית מדירת המגורים, ששייכת לבעלה המצוי בהליכי כינוס, מכוח חוק יחסי ממון. בקשתה נדחתה, שכן דירת המגורים שייכת לבעל עוד מלפני הנישואין לכן זהו נכס שלא נכלל בהסדר איזון המשאבים. בנוסף, עצם העובדה שלא נערך באותו המקרה הסכם ממון, עמד בעוכריה. כמו כן, נקבע כי האישה ידעה על מצבו הכלכלי של הבעל, מה שמעמיד את טענותיה בנחיתות. נדגיש כי דובר על מספר דירות, ומספר נכסים שנדונו באותו המקרה (פשר (ת"א) 1809-06).
דירת מגורים שנרכשה על ידי אחד מבני הזוג לפני הנישואין, לא אמורה להיות כלולה בהסדר איזון המשאבים. אך עדיין, היא יכולה להיות חלק מהלכת השיתוף בהתאם לנסיבות מסוימות. לכן, הדרך הטובה ביותר למנוע זאת, היא לערוך הסכם ממון מראש כדין, וכן להיות מיוצג על ידי עורך דין הסכם ממון מומלץ.
* לקריאה על הסכם ממון בין ידועים בציבור – לחצו >>כאן
יש לכם שאלה בענייני הסכמים במשפחה? זקוקים ליעוץ? פנו עכשיו באמצעות טופס יצירת הקשר בצד ימין למעלה או בטלפון : 03-5608877, 052-4545555 – ונשמח לעמוד לשירותכם.
