הפרת הבטחת נישואין היא עילה לתביעה אשר הוכרה על ידי מערכת המשפט הישראלית. מקורה של עילה זו בדיני החוזים במשפט האנגלי, וההלכה הפסוקה בישראל מכירה בעילה זו במסגרת חוק החוזים הישראלי. הפרת הבטחת נישואין איננה תביעה נזיקית או תביעה המבוססת על תרמית או מצג שווא. למעשה, תביעת פיצויים בגין הפרת הבטחת נישואין טוענת לפיצויי התובע בגין עגמת הנפש אשר נגרמה לו עקב הפרת ההבטחה לבוא בברית הנישואין.
סעיף 2 לחוק החוזים קובע כי חוזה תקף הוא חוזה אשר הצדדים בו התכוונו ליצור ביניהם מצב משפטי מחייב. כדי לטעון להפרת הבטחת נישואין יש להוכיח כי הבטחת הנישואין היא כחוזה על פי סעיף זה לחוק. לאמור, הצד הטוען להפרת הבטחת הנישואין נדרש להוכיח כי הצד האחר הביע גמירות דעת בנוגע לנישואין והוא עצמו הסכים להצעה.
מיותר לציין כי הבטחת נישואין היא הצעה אשר מקורה בתחום הרגשי. לפיכך הוכחתה של הבטחה זו איננה קלה בבית המשפט ואופנים רבים לה. לדוגמה, אפשר להוכיח הבטחת נישואין בביצוע טקס אירוסין, יידוע חברים ומשפחה בעניין החתונה, בירורים בנוגע לאולמות אירועים, שליחת הזמנות לחתונה או לאירוסין ועוד. במילים אחרות, ההלכה הפסוקה קבעה בעניין זה כי הוכחת הפרת הבטחת נישואין תתקבל רק במקרים שהתובע (או התובעת) מציג ראיות מוצקות התומכות בטענתו.
לדוגמה, בית המשפט דחה תביעה בגין הפרת הבטחת נישואין, אף שהאישה הציגה עדים רבים וראיות (כגון מסרונים [הודעות אס-אם-אס] ותכתובות אלקטרוניות) אשר הראו בבירור כי הגבר הביע פעמים רבות מספור את רצונו להינשא לה. השופטים קבעו במקרה זה כי למרות האהבה הגדולה אשר הראה הגבר כלפי התובעת, אין מדובר בהצעת נישואין רשמית המעידה על גמירות דעתו בעניין זה.
במקרה אחר, חויב גבר בתשלום פיצויי בגין הפרת הבטחת נישואין כאשר הוכח בבית המשפט שהתובעת והוא חובקים ילד משותף ובית המשפט קיבל את טענותיה של האישה כי התגרשה היא מבעלה לאחר שהובטח לה כי תתחתן עם מאהבה.
הפסיקה הכירה בכך כי הפיצוי המגיע לנפגע בגין הפרת הבטחת נישואין איננו נעשה ביד רחבה. פיצוי זה נקבע בהתאם לנזק המשוער אשר נגרם לתובע. פסיקת הפיצויים אינה נעשית על בסיס בחינת מצבו של התובע אילו קוימה הבטחת הנישואין הלכה למעשה.
לסיכום, תביעה בגין הפרת הבטחת נישואין היא עניין משפטי מורכב היונק מדיני החוזים, מדיני הנזיקין ומדיני המשפחה. לפיכך אם מוגשת תביעה בגין הפרת הבטחת נישואין, מומלץ לפנות לעורכי דין המתמחים בתחום כדי לקבל ייעוץ משפטי מקצועי ולתכנן אסטרטגיה נכונה לניהול ההליכים.
להלן, דבריו של נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרון ברק בנוגע להפרת הבטחת נישואין ומשמעויותיה: "הפרת ההבטחה להינשא עשויה לגרור נזק לצד האחר. אין כל צידוק ענייני שלא לאפשר קבלת פיצוי על נזק זה. חירות הנישואין אינה מקנה חירות לגרימת נזק לאנשים אחרים. ידוע כי ההבטחה להינשא גוררת לעתים הסתמכות ותכניות שונות להגשמתה. כמו כן, תכנית הנישואין עשויה אף להשליך על תכניות אחרות של בני-הזוג ולהביא לשינוי מצבם לרעה בהיבטים שונים. התעלמות ממציאות חיים זו גורמת עוול בלתי מוצדק. לעתים קרובות ההבטחה להינשא כרוכה בהוצאות כספיות נכבדות. מדוע ישוחרר הצד החוזר בו מהבטחתו מעמידה בהוצאות אלה?"
יש לכם שאלה? זקוקים ליעוץ? פנו עכשיו באמצעות טופס יצירת הקשר בצד ימין למעלה או בטלפון : 03-5608877, 052-4545555 – ונשמח לעמוד לשירותכם.
