הגישה בדיני במשפחה בישראל היא להקנות לידועים בציבור מעמד דומה לשל זוג נשוי, גישה זו ניכרת היטב בחקיקה ובפסיקה כאחד. אמנם אין חוק אחד (מעין "חוק ידועים בציבור") הבא להסדיר את מעמדם אולם ידועים בציבור מוזכרים בלמעלה מ20 חוקים (כגון חוק הירושה וחוק הביטוח הלאומי) ותמיד מתוך כוונה לוודא שהיחס לו יזכו יהיה זהה לזה של זוג נשוי בסוגיות פרחדה, מזונות, משמורת, ירושה.
מטבע הדברים שמעמדם המשפטי של ידועים בציבור מושפע רבות מפסקי דין הניתנים בערכאות שונות, בית המשפט לענייני משפחה, ערכאות הערעור (בית המשפט העליון בראשם) בית הדין לענייני עבודה (למשל במקרים של סכסוך הנוגע לזכויות ידועים בציבור בפנסיה של בן/בת זוגם) ועוד.
בפסקאות הבאות תמצאו תיאור סוגיות עדכניות הנוגעות לידועים בציבור עליהן נידרש בית המשפט לתת דעתו.
כדי להבין עד כמה חשובה ההלכה הפסוקה בתחום הידועים בציבור יש לזכור כי מקור המונח עצמו הוא מן הפסיקה. כבר בשנת 1948 כינה בית המשפט העליון אישה שחיה עם בן זוגה ללא שבאו בברית נישואים כ"ידועה בציבור כאשתו", בהמשך הוכר גם "ידוע בציבור כבעלה" ומכאן גם מעמד ה"ידועים בציבור".
החברה בישראל היא פלורליסטית ובה גם זרמים מתירנים, מספר הזוגות החיים יחד כידועים בציבור הולך וגדל. נכון לתחילת שנת 2016 ההערכה היא שבישראל חיים כ250,000 זוגות כידועים בציבור, בין אם מדובר בבני זוג אשר עברו לגור יחד מתוך כוונה למסד יחסיהם בחתונה בעתיד ובין אם מדובר בזוגות אשר אין בכוונתם להינשא רשמית לעולם.
הדין העברי מחייב בעל לזון את אשתו וכך בנסיבות מסוימות ניתן לחייב גבר לשלם לאשתו סכום חודשי המבטיח שתוכל להמשיך לנהל חייה באופן אליו הורגלה. לבית המשפט לענייני משפחה מוגשות לא פעם תביעות של ידועות בציבור בתביעה לחייב את בני זוגן לשלם להן "מזונות אישה". לאור השאיפה להשוות את מעמדם של ידועים בציבור לזה של זוגות נשואים, במקרים רבים, נעתר בית המשפט לתביעות כאלה ופסק לזכות האישה "מזונות משקמים" למשך תקופה קצובה.
בפסק דין שניתן בשנת 2014 נקבע כי מזונות משקמים נועדו להבטיח במקרה של פרידה את רמת חייו של בן הזוג הנסמך כלכלית על בן זוגו ולאפשר שיקומו לאחר הפרידה. במקרה שנידון קיבל בית המשפט את טענת הגבר כי התנהלות האישה הייתה חסרת תום לב וכי ממסמך עליו חתמה עולה כי אין כוונה לשיתוף ברכוש או להביא יחד ילד לעולם. בית המשפט דחה את תביעת האישה לקבלת מזונות משקמים על סך של כ 15,000 ש"ח בחודש למשך חמש שנים ואף חייב אותה לשלם לנתבע כ 35,000 ש"ח לכיסוי שכר טרחת עורך דין.
עניין זכאותם של ידועים בציבור בכספים שחסך בן זוג שנפטר בקרן פנסיה ו/או בקופת גמל מובא לא פעם לפתח בית המשפט. יש והסכסוך הוא בין בן הזוג וקרן הפנסיה ויש שמעורבים בסכסוך גם אחרים הטוענים שהכספים מגיעים להם. במקרה שנידון לאחרונה נדרש בית המשפט לבחון את התנהלות קופת הגמל לאור התקנון שלה ולקבוע מי זכאים לכספים שצבר העמית המנוח, אישה לה נותר נשוי למרות שנפרדו, ילדיו מנישואים אלה או ידועה בציבור עימה חי במשך שנים ועד שלושה חודשים לפני פטירתו עת עבר למוסד סיעודי.
בית המשפט קבע כי למרות שבתקנון קרן הפנסיה נדרשים מגורים משותפים רצופים במשך השנתיים הקודמות לפטירת העמית הרי שמכיוון שחדלו להתגורר יחד רק משום שהמנוח עבר למוסד סיעודי אין לראות זאת כאילו תנאי זה לא התקיים. הידועה בציבור הוכרה כ"אלמנת פנסיונר" וככזו היא הזכאית לקבל כספי הפנסיה ממועד פטירת המנוח.
עורך דין לענייני משפחה המתמחה במתן ליווי משפטי שמטרתו הבטחת זכיותיהם של ידועים וידועות בציבור יהיה בקיא בכל החידושים העולים מן הפסיקה ומן החקיקה כאחד.
משרד עורכי דין בתיה אשורי עוסק בדיני משפחה, לנו ניסיון עתיר שנים בטיפול במגוון הסוגיות הנוגעות לידועים בציבור. הנכם מוזמנים לפנות אלינו בכל שאלה, נשמח להעניק ייעוץ, הכוונה ובמידת הצורך גם ייצוג משפטי מעולה.
יש לכם שאלה בענייני ידועים בציבור? זקוקים ליעוץ? פנו עכשיו באמצעות טופס יצירת הקשר בצד ימין למעלה או בטלפון : 03-5608877, 052-4545555 – ונשמח לעמוד לשירותכם.
