אלימות במשפחה היא תופעה אשר פוגעת בכל שכבות החברה הישראלית על רבדיה השונים. פעמים רבות מובילה אלימות זו לפתיחה בהליך גירושין, ולעתים בני זוג אשר אינם אלימים נוקטים אלימות בעת הליכי הגירושין. יודגש כי אלימות במשפחה יכולה להיות אלימות פיזית, אלימות מילולית או אלימות התנהגותית.
אחת הדרכים להתמודד עם אלימות במשפחה היא הגשת בקשה למתן צו הגנה לבית המשפט לענייני משפחה או לבית משפט השלום. המבקש ימלא טופס מתאים בבית המשפט, ועוד באותו היום יתקבל אצל שופט אשר יקבע במעמד צד אחד אם ישנו מקום להוציא צו הגנה או צו הרחקה.
צו הגנה זה הוא צו ראשוני וזמני, והשופט יקבע מועד לדיון במעמד שני הצדדים (כדי להעניק לצד השני אפשרות להגן על עצמו). דיון במעמד שני הצדדים יכול להביא להארכתו של צו ההגנה לתקופה של שלושה חודשים. בית המשפט רשאי להאריך מפעם לפעם את תוקפו של הצו, לתקופה כוללת של שנה.
ישנן דרכים אזרחיות נוספות להתמודד עם אדם אלים במשפחה מעבר לשימוש בכלי צו ההגנה, ולעיתים, בחלוף הזמן, יש לשקול הגשת תביעת נזיקין כנגד התוקף באם נגרמו נזקים פיסיים ו/או נפשיים. הנ"ל נעשה באמצעות עורך דין נזיקין המגיש תביעה ישירה כנגד התוקף.
צו הגנה אוסר על הצד האלים להיכנס לדירה שבן המשפחה הסובל מהאלימות מתגורר בה. הצו גם אוסר על הצד האלים להטריד את בן משפחתו בכל מקום ובכל דרך. במסגרת צו ההגנה נאסר על בן המשפחה האלים למנוע את שימושו של בן המשפחה המתלונן בנכס, גם אם יש לו זכויות קניינות על המקרקעין. מיותר לציין כי אם אין מדובר בדירה משותפת, ההרחקה של הצד האלים מהבית יכולה להיעשות ביתר קלות.
אדם אשר הוצא כלפיו צו הגנה אינו רשאי להחזיק נשק. עם זאת, אם החזקת הנשק אינה בבחינת סיכון לבן המשפחה המתלונן, ייתכן שבית המשפט יתיר את החזקת הנשק. בית המשפט רשאי גם להורות לבן המשפחה האלים להפקיד ערובה לשם הבטחת קיומו של צו ההגנה.
במקרים שצו הגנה ניתן נגד אדם אשר מוגדר "אחראי לקטין" (לדוגמה, אביו של הילד) ייתן בית המשפט הוראות בנוגע לאופן שמירת הקשר בין הקטין ובין בן המשפחה. בית המשפט גם יורה על הגשת תסקיר מטעם פקיד סעד אשר הפקיד ייתן בו את דעתו בעניין הקשר בין בן המשפחה ובין קטין.
במקום שמוגשת בקשה למתן צו הגנה, מונח נטל הראיה להוכיח את האלימות הנטענת על כתפיו של המבקש. במקרים אלו, המבקש יכול להוכיח את טענותיו בראיות חיצוניות, כגון טופס סיכום טיפולי רפואי, חבלות (או תצלומים של חבלות שהחלימו), עדים והגשת תלונה במשטרה.
כיום, ישנם מקרים שאחד הצדדים משתמש, בחוסר תום לב, בחוק למניעת אלימות במשפחה כדי להרחיק את בן הזוג מהבית. יצויין כי ברוב המקרים אין עדים לאלימות הנטענת, ועל בית המשפט להחליט אם אכן התקיימה אלימות או שזו טקטיקה בלבד כדי להוציא את הצד האחר מהבית.
סע' 3 לחוק מניעת אלימות במשפחה קובע את התנאים למתן צו הגנה כדלקמן:
יודגש כי החוק למניעת אלימות במשפחה לא נועד למנוע כל מתח או ויכוח בין בני משפחה מסוכסכים. עילה להתערבותו של בית המשפט בסכסוכים אלו אינה נובעת בהכרח מצעקות, ריבים, ביטויים קשים וכדומה, אולם לעתים – כאשר הסכסוך בין בני הזוג מסלים וכדי "להרגיע את הרוחות" – בית המשפט מציע לצדדים להתרחק בהסכמה זה מזה, ולהסכמות הצדדים ניתן תוקף של החלטה.
ההלכה הפסוקה בעניין זה קובעת: "מטרתו של צו כזה היא להגן על בן הזוג הנפגע באותם מקרים חמורים יוצאי דופן, שהוא אכן זקוק להגנה, וכשאין להשיג את המטרה הזאת בצורה אחרת. התרענו והזהרנו על כך לא אחת והדגשנו, שכאשר אין מדובר באלימות קיצונית, וכשאין סכנה ממשית מיידית, יש להקדים אזהרה לצו האמור, ורק אם זו לא תשיג את מטרתה, יהיה מקום לשקול, אם להוציא את הצו המבוקש".
* לנוחיותכם – בסרטון הבא, עונה עו"ד אשורי על שאלת צופה במסגרת התכנית "משפחה 10" בערוץ 10 על שאלה בדבר צו הגנה/הרחקה:
יש לכם שאלה בענייני צו הגנה? זקוקים ליעוץ? פנו עכשיו באמצעות טופס יצירת הקשר בצד ימין למעלה או בטלפון : 03-5608877, 052-4545555 – ונשמח לעמוד לשירותכם.
