סעיף 68(ב) לחוק הירושה, תשכ"ה-1965, קובע כי על מנת להוכיח צוואה יש להגיש את הצוואה המקורית. בנסיבות מסוימות ניתן יהיה להוכיח את קיומה של צוואה על ידי הצגת העתק/צילום של הצוואה המקורית. נסיבות אלו יכולות להיות הוכחה לכך שהמקור הושמד באופן שאינו מבטל את הצוואה, או שלא ניתן להגיש את המקור. אכן, דרך המלך לקיומה של צוואה הינה על ידי הגשת הצוואה המקורית. סעיף 68(ב) לחוק מאפשר אפוא את קיומה של צוואה כאשר הצגת המקור איננה אפשרית, אך ניתן להוכיח את הצוואה ותוכנה על ידי הצגת ראיה משנית.
כאשר מבקש קיום הצוואה מחזיק בידיו רק את העתק/צילום הצוואה ואין בידיו הצוואה המקורית הנטל לשכנע את בית המשפט כי הצילום מתאים לצוואה המקורית וכי צוואה זו לא בוטלה ע"י המצווה מוטל על שכמו של המבקש לקיים את הצוואה.
במסגרת השכנוע יהיה על מבקש קיום הצוואה לשכנע את בית המשפט על הנסיבות אשר מנעו את הגשת הצוואה המקורית. קיימות לעניין זה שתי אפשרויות – המקור הושמד, בדרך אשר אינה גורמת לביטול הצוואה, או לא ניתן להגיש את המקור (לדוגמא, בגין אובדן). הלכה פסוקה היא כי הוכחת אובדן צוואה איננו עניין פשוט. אי לכך, הנטל המוטל על מבקש קיום הצוואה ע"פ הצילום הינו כבד ועל המבקש יהיה להוכיח לבית המשפט כי עשה מאמצים וחיפושים מתאימים למצוא את הצוואה המקורית ולמרות כל מאמציו הצוואה המקורית לא אותרה. מהם מאמצים סבירים? מדובר במונח אשר זוכה לפרשנות שונה בפסיקה, ונבחן בהתאם לנסיבות המקרה הנדון.
מצאנו כי יש להוכיח לבית המשפט כי הצוואה לא בוטלה ע"י המצווה. בשורה של פסקי דין נדונה השאלה על מי מוטל נטל ההוכחה להוכיח את אמיתות הצוואה וכי הצוואה המקורית לא בוטלה ע"י המצווה. קיימת מחלוקת בפסיקה על מי מוטל נטל ההוכחה על המבקש לקיים את הצוואה ע"פ צילום/העתק או על המתנגד לקיום הצוואה. על פי רוב, לאחר שבית המשפט השתכנע כי המבקש את קיום הצוואה מציג העתק אותנטי של הצוואה המקורית שהושמדה, רואים בכך כצוואה מקורית והנטל לביטולה עובר למתנגד לקיומה.
על מנת שבית המשפט יקבל העתק או צילום של צוואה, ויינתן למסמך זה משקל ראוי, על המבקש את קיום ההעתק לעמוד בשלושה מבחנים מדורגים. שני המבחנים הראשונים הינם מבחנים העוסקים בתנאי סף של קבילות, ואילו המבחן השלישי עוסק במשקל הראוי שיש לתת למסמך.
ראשית, התובע נדרש לשכנע את בית המשפט לכך שהמנוח אכן הותיר צוואה אחריו, באחת הצורות הקבועות בחוק (בעדים, בכתב יד או בפני רשות – לא כולל צוואה בעל פה). כמו כן, עליו להוכיח כי ניתן להבין מתוך תוכנה של צוואה זו את זהותם של הזוכים ואת ההוראות אשר הושארו לגביהם על ידי המנוח.
שנית, התובע נדרש לשכנע את בית המשפט בנוגע לנסיבות אשר מנעו ממנו להציג בפניו את הצוואה המקורית. דהיינו, הוכחת נסיבות אשר לא הותירו לתובע כל אפשרות להציג את המקור (בגין השמדת הצוואה או חוסר אפשרות אובייקטיבית להצגתה). רק לאחר הוכחת שני התנאים הללו, פונה בית המשפט לבחון את המשקל אשר יש להעניק לתוכן המסמך שהוצג בפניו, בצורתו זו.
הצגת העתק הצוואה מלמדת לכל הפחות על כך שהמנוח אכן הותיר אחריו צוואה. עם זאת, אין במסמך זה בכדי להצביע על אמיתות תוכן הצוואה. הוכחת תוכן הצוואה, בדומה להוכחת עצם קיומה, נעשה על בסיס כלל הראיה הטובה ביותר. הלכה פסוקה היא כי הצגתו של העתק או צילום של צוואה מקורית, מעידה באופן לכאורי על קיומה של צוואה מקורית. כאמור לעיל, תובע הטוען כי מדובר באובדן צוואה, נדרש הוא להוכיח לבית המשפט מדוע לא היה ניתן לאתר את הצוואה המקורית.
על התובע, במקרים אלו, להוכיח כי הוא אכן הוא עשה ניסיונות כנים וסבירים לאתר את הצוואה המקורית. לדוגמא, בע"א 483/80, בית המשפט דחה את בקשתו של אדם להוכיח את צוואת אביו על ידי העתק. בנו של המנוח טען כי אביו שמר את הצוואה המקורית, וזאת בעוד הוא קיבל העתק בלבד. בית המשפט קבע כי הבן אפילו לא טרח מעט בכדי לאתר את הצוואה המקורית, והסתפק בהעתק בלבד – אמר לא ולא הוסיף. אי לכך, בקשתו נדחתה.
במידה ואתם יודעים על צוואה קיימת אשר אבדה, או במקרים בהם אתם נאלצים להתמודד עם העתק צוואה אשר מוצג בפני בית המשפט – ואתם יודעים כי הוא מהווה עדות לרצונו של המת – מומלץ לפנות לעורכי דין העוסקים בתחום זה. חוק הירושה קובע כי ניתן לעיתים להוכיח צוואה ללא המקור. עם זאת, הפסיקה קבעה סייגים ומבחנים רבים לעניין זה. דהיינו, מדובר בעניין משפטי מורכב המשתנה בין מקרה למקרה ובין צוואה לצוואה.
יש לכם שאלה בענייני צוואות/ירושות? זקוקים ליעוץ? פנו עכשיו באמצעות טופס יצירת הקשר בצד ימין למעלה או בטלפון : 03-5608877, 052-4545555 – ונשמח לעמוד לשירותכם.
